עקאב אלעואוודה יליד 1984, תושב כפר דריג'את שבנגב, ואב לחמש בנות ובן. בעל תואר ראשון בספרות אנגלית בהצטיינות, ולומד כיום לתואר שני בתקשורת.

שימש בעבר כיועץ פרלמנטרי בכנסת וכעוזר ראש המועצה האזורית אלקסום. עבר מספר קורסים מקצועיים מתקדמים בתקשורת ובמנהיגות, שהעמיקו את ניסיונו בעבודה הארגונית והציבורית.

כיום הוא רכז חד״ש בנגב, ופעיל במאבק נגד אפליה כלפי החברה הערבית, בקידום שוויון, בחיזוק חיים משותפים ובהתנגדות למדיניות הריסות הבתים — תוך העלאת סוגיות הנגב לשיח הציבורי והפוליטי.

סנא אבן בארי היא עורכת דין מוסמכת, בעלת 15 שנות ניסיון בחברה האזרחית, ומתמחה בזכויות אדם. כיום היא משמשת כמנהלת מענקים בקרן החדשה לישראל (NIF), ובעבר עבדה בארגונים מובילים, בהם האגודה לזכויות האזרח בישראל (ACRI) כעורכת דין. כמו כן שימשה כמנהלת פרויקטים בקרן רוזה לוקסמבורג, שם התמקדה בסוגיות המשפיעות על הקהילה הפלסטינית בישראל.

עזרי קידר מנכ"ל עמותת קשת – קהילה | תרבות | סביבה ומוביל את תחום הקהילות הבדואיות של הר הנגב בעמותה תושב מצפה רמון ופעיל סביבתי ותיק צלם נוף, קולנוען, מוסיקאי וחובב מושבע של המדבר. "העיקרון המוביל שלי הוא, שאין גבול למידה, בה יש להגן על הארץ מפני המדינה."

סלימאן אלהואשלה, מנכ"ל-שותף במועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים ובעל תואר שני, עוסק בקידום ההכרה בכפרים הבדואיים בנגב ובהובלת שיתופי פעולה עם רשויות וארגוני חברה אזרחית. פועל לחיזוק זכויות התושבים ולפיתוח שירותים ותשתיות בפעילות מקצועית וממוקדת למען שוויון והעצמה קהילתית.

עופר פעיל במשך רוב חייו המקצועיים בהובלת מהלכים לקידום שוויון ושותפות בין יהודים וערבים דרך השפעה על מדיניות ממשלתית. בין השאר, הוביל בעמותת סיכוי-אופוק את המעקב אחר יישום החלטת ממשלה 922 – תוכנית החומש לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, ואת והיוזמה ותהליך הגיבוש של תוכנית ההמשך – החלטה 550. בנוסף, הניח את היסודות לעבודה של העמותה בנגב בקידום תשתיות ושירותים לתושבי הכפרים הלא מוכרים, תחום שבו פעל לפני כן במסגרת מספר ארגונים כגון פורום דו קיום בנגב, שתיל וכוח לעובדים. מתמחה בשימוש בכלי שינוי מדיניות – מחקר, אדבוקציה ופעילות ציבורית, ובכלים של הערכה מדידה ותכנון אסטרטגי. בעל תואר ראשון במדעי ההתנהגות ותואר שני בסוציולוגיה ארגונית, שניהם מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. את התיזה שלו כתב על ההתיישבות בחוות הבודדים בנגב, והשפעתה על המרחב פיזי, החברתי והמדומיין של הנגב. עופר נולד וגדל בקיבוץ רבדים וחי את רוב חייו הבוגרים בבאר שבע עם בת זוגו.

הודא אבו עובייד היא המנכ״לית של הפורום לדו־קיום ושוויון אזרחי בנגב (NCF), שם היא מובילה מאמצים לקידום צדק ושוויון עבור הקהילות הבדואיות הפלסטיניות בנגב. כפעילה מסורה לזכויות אדם ואזרח, היא מביאה עמה ניסיון רב מתפקידים בארגונים כמו סידרה, אג׳יק וגישׁה, לצד שנים של אקטיביזם תנועה שורשית (grassroots), בהן הייתה שותפה להקמת תנועת אל־חרכּ אל־שבאבי נגד תוכנית פראוור. להודא תארים בלימודי המזרח התיכון ומגדר ובמשפטים, והיא בוגרת תוכניות מנהיגות מובילות. נולדה וגדלה בלקיה, והיא ממשיכה לפעול למען קהילתה מתוך מחויבות עמוקה לשוויון, הכלה וזכויות ילידיות.

זיאד הוא מייסד ומנכ"ל חברת טאסק גו בע״מ לשירותי ייעוץ כלכלי, מוניציפאלי ופיננסי לרשויות המקומיות , בשלוש השנים האחרונות שימש כיועץ הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות, ומרכז את פעילות הוועד בנגב. זיאד בוגר תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון, תואר שני במנהל עסקים בהתמחות מימון ושוק ההון מהקריה האקדמית אונו, תואר ראשון נוסף בראיית חשבון מהמכללה למינהל, ותואר ראשון נוסף במשפטים מהמרכז האקדמי שערי משפט. זיאד שימש למשך 22 שנים כגזבר מועצה מקומית לקיה. במסגרת תפקידו היה אחראי לניהול ענייניה הכספיים של המועצה, לרבות אחריות ליחידת תקציבים, רכש, גבייה, חשבות, שכר והנהלת חשבונות. נוסף לכך הוא שימש כיועץ כלכלי לראש הרשות ולמועצת הרשות. זיאד הקים ביחד עם עוד גזברים בנגב את פורום גזברי הרשויות הערביות בדרום, והיה ממובילי תהליכי האדבוקציה מול הממשלה בהחלטת הממשלה 1279. בתפקידו בוועד הארצי היה אחראי זיאד על פעילות הוועד בנגב, וחבר בוועדה המתמדת של החלטת הממשלה 1279 ועובד ביחד עם ארגוני החברה האזרחית והרשויות המקומיות לקידום צרכי החברה הערבית בנגב. זיאד מתגורר ביישוב לקיה שבדרום. הוא נשוי לתקוא ואב למוחמד, סולטן, ליאן ועמרו.

ממקימי ומובילי השמאל האמוני, ובהובלת קבוצת הפעולה הדתית ״בני אברהם״ הפועלת לצד אקטיביסטים פלסטיניים בגדה המערבית. בעברו הקים מספר מיזמים חברתיים, כולל ״שיגאון״ – תוכנית לחינוך טכנולוגי שפעלה בכפרים הלא מוכרים בנגב. לדביר תואר ראשון בסוציולוגיה ותואר שני במדיניות ציבורית. במקביל לפעילותו הוא מנהל תוכניות בג׳וינט, ובמסגרת זו מוביל תהליכים שנועדו להפוך מענים חינוכיים למכלילים יותר, בין היתר בתנועות הנוער. דביר גדל והתחנך בירוחם, ובשנים האחרונות מתגורר בירושלים. לצד פעילותו הוא לומד ומלמד תורה, בין היתר במסגרת העבודה על תזה העוסקת באתיקה במשנת ר׳ יצחק עראמה, הנכתבת באוניברסיטת תל אביב.