חן היא סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו וממונה על התיק השירותים החברתיים בעירייה. היא פעילה למען יישום צדק חלוקתי והעברת השיח משוויון להגינות. חן היא לסבית פמיניסטית ישראלית העוסקת בפעילות חברתית במשך שני עשורים. בין השנים 2015–2019 כיהנה כיושבת ראש אגודת הלהטב״ק. בתפקידה כיושבת ראש הובילה את האגודה להישגים משמעותיים עבור הקהילה, בין השאר באמצעות משא ומתן עם משרד האוצר להגדלת התקציבים עבור ארגונים קהילתיים. כמו כן הובילה את ההפגנה הגדולה ביותר של קהילת הלהטב״ק ואת מחאת השוויון של הקהילה. בעבר שימשה כדוברת ויועצת פוליטית לחברת הכנסת מרב מיכאלי (עבודה), פעלה להקמת מערך תמיכה פנימי לנשים מקהילת הלהטב״ק בעמדות מפתח ועבדה כיועצת עסקית לעסקים של נשים ועסקים חברתיים. ב-2018 השיקה פרויקט לאימון והכשרה של חברי קהילה הרצים לבחירות מקומיות. חן יצגה את העיר תל אביב-יפו בחבר המנהלים של מוזיאון תל אביב לאמנות ושל ״אחוזות החוף״, חברה עירונית בבעלות העירייה להפעלת מגרשי חנייה ברחבי העיר, והיא חברה בוועד המנהל של עמותת ״מצמיחים״ להפחתת אלימות בבתי הספר וכן של ארגוני הגג בקהילת הלהטב״ק.
חן היא דמות מובילה בתנועה הפמיניסטית הישראלית ואחת ממייסדות תנועת הנשים בדצמבר 2018. מייסדת ומנכ"לית שותפה של ״דוגרי״, מיזם חברתי שמטרתו קידום שיתופי פעולה בחברה האזרחית. מרצה בנושאים של דימוי גוף ושמנופוביה וכן על הקשר בין פמיניזם למאבק הלהטב״קי. חברת הוועד המנהל בארגון "איתך מעכי" – משפטניות למען צדק חברתי.

נידאל הוא סגן ראש עיריית טמרה, סגן ראש העיר ומחזיק בתיק החינוך הלא פורמלי. שימש כמנהל המטה למאבק בגזענות בישראל עד 2018. ב-2013 כיהן כממלא מקום מנהל מרכז מוסאווא לזכויות האזרחים הערבים בישראל.
נידאל הוא עורך דין ויועץ לארגונים קהילתיים וליוזמות בתחומי החברה והתקשורת. בין השנים 2006—2008 הוציא לאור שבועון ספורט וצעירים ארצי בשפה הערבית; בין השנים 2014—2015 הגיש את תכנית הטלוויזיה "הזכות שלנו" בערוץ הערבי HALA TV שבה שוחח עם פעילי זכויות אדם ואקטיביסטים מתחומים שונים.
בשנת 2003, בתקופת תפקידו כפעיל קהילתי במרכז מוסאווא, ייסד את המטה למאבק בגזענות בישראל – ארגון-גג המאגד כ-45 ארגוני חברה אזרחית הנאבקים נגד אפליה וגזענות בישראל. נידאל הוא שותף פעיל במאבק באלימות בעיר טמרה. עד 2016 ריכז את הוועד העממי למאבק באלימות ובנשק לא חוקי – יוזמה שכללה ארגונים ופעילים בעיר.
נידאל מפרסם מאמרי דעה בכלי התקשורת בעברית ובערבית בנושאי זכויות אדם ואקטיביזם. נשוי ואב לתאומות.

נשואה לאביעד ואמא לארבעה. לימור גדלה במושב החקלאי גן אור שבגוש קטיף. חברת הקיבוץ הדתי מעלה גלבוע מזה 16 שנים. בעלת תואר ראשון בקרימינולוגיה ובסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, תואר שני בסוציולוגיה של החינוך ותעודת הוראה בספרות ומדעי החברה במכון ״כרם״ לחינוך יהודי הומניסטי בירושלים.
לימור עבדה שנים רבות כמדריכה, מנחה ומנהלת בחינוך הבלתי פורמלי במגוון מסגרות. ייסדה עם שותפים את "מדרשת תורה ועבודה" – מרכז חינוכי רעיוני לציונות דתית-ליברלית. בשנים האחרונות ניהלה את מחלקת החינוך והצעירים של תנועת הקיבוץ הדתי והייתה חברת מזכירות של התנועה. לאורך השנים היא שותפה בפעילות חברתית וחינוכית מגוונת בנושאים כגון פמיניזם, חיים משותפים, מיגור גזענות וקידום קהילתיות, שוויון ושותפות. נוסף לעבודתה במועצה האזורית היא מכהנת כחברת מליאה במועצה האזורית עמק המעיינות וחברת דירקטוריון בחברה הכלכלית של המועצה. לימור חברה בקואליציית הארגונים הדתיים למיגור הזנות בישראל, חברת הוועד המנהל של בית לוחמי הגטאות וחברה בוועדת ההיגוי של פורום דב לאוטמן למדיניות החינוך.

חולוד היא מנהלת מרכז אעלאם לחירות המדיה, פיתוח ומחקר ועורכת בפועל של ״בוקרא״, האתר הראשון בערבית המתמקד בנושאים חברתיים.
חולוד היא מומחית מדיה זה 18 שנה. החלה את הקריירה במרכז אעלאם לאחר לימודיה כחוקרת תקשורת. מחקריה התמקדו בין השאר בדימוי של הערבים בתקשורת הישראלית ובשיח של זכויות אדם בתקשורת הישראלית. ב-2008 הצטרפה לאתר האינטרנט ״בוקרא״. חולוד מעורבת בפרויקטים ציבוריים שונים במטרה להעצים את הציבור הערבי ולחזק את נוכחותו בתקשורת הישראלית.
חולוד הייתה מעורבת גם בכמה סרטים דוקומנטריים וסדרות דוקו-דרמה שבמרכזן זכויות נשים וכן נושאים הקשורים למגדר, חברה ופוליטיקה בחברה הערבית.

לורה מתגוררת בחיפה ומכהנת כסגנית מנכ״ל שחרית – מכון חשיבה ועשייה לפוליטיקה של טוב משותף. לפני כן ניהלה את מכינת רבין למנהיגות ולימדה קורסים על כלכלה, מגדר, חברה וממשל במכללה האקדמית עמק יזרעאל ובמכינת רבין. לורה שימשה כמנהלת ארגון ״קול אחד״ הפועל לקידום פתרון שתי המדינות. לפני כן הייתה היועצת הפרלמנטרית של חברת הכנסת שלי יחימוביץ, ראש האופוזיציה לשעבר.
לורה היא בעלת תואר ראשון במדעי המדינה וסוציולוגיה ותואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. היא השתתפה ב״נתיבים לשלום״, תכנית מנהיגות לישראלים ופלסטינים באוניברסיטת ניו יורק.
לורה היא ממייסדות העמותה ״דור 1.5 – צעירים דוברי רוסית״, הפועלת להקמת בית רעיוני ליברלי לצעירים ישראלים יוצאי ברית המועצות לשעבר. לורה היא ילידת אוקראינה שהיגרה לישראל עם משפחתה בגיל שש.

מוחמד הוא דוקטורנט בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. עבודת המחקר שלו עוסקת בחמולתיות בחברה הערבית בישראל, ברשות הפלסטינית ובירדן. עבודת התזה שלו עסקה בדעיכת כוחן של המפלגות הפוליטיות בבחירות המוניציפליות ביישובים הערביים בישראל, וזכתה בעבודת המחקר המצטיינת בכנס השנתי של האגודה הישראלית למדע המדינה. מוחמד מרצה בחוג לאזרחות וסוציולוגיה במכללת אורנים. הוא חבר בחד"ש ופעיל חברתי ופוליטי. בעבר עבד כיועץ הפרלמנטרי של חבר הכנסת ד"ר יוסף ג'בארין.

חן היא כתבת ומנחה בטלוויזיה, חברה בצוות ״המקור״, תכנית התחקירים של ערוץ 13. ליברמן החלה את הקריירה שלה בעיתונות במהלך שירותה הצבאי בגלי צה״ל ככתבת חדשות החוץ ואחר כך ככתבת פלילים. בוגרת החוג להיסטוריה באוניברסיטה של העיר ניו יורק. חן חזרה לישראל לשמש כראש דסק התרבות בחדשות ערוץ 10 וערכה פרויקטים דוקומנטריים לחדשות המהדורה המרכזית. בכתבותיה עסקה בין השאר בחוק ההפלות בישראל, בדור הצעיר של ערבים ישראלים, בהטרדה מינית ובפוליטיקה של הארכיאולוגיה בישראל. נוסף על כך שימשה כעמיתה במכון גשר למנהיגות לחיזוק הקשרים בין ישראל ויהדות התפוצות וכעמיתה בקהילת ROI למנהיגות צעירה.

אפרת היא דוקטורנטית לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מורה, פעילה חברתית ויושבת ראש איגוד יהודי אתיופיה. ילידת אשדוד ותושבת תל אביב. בעלת תואר שני בפוליטיקה וממשל מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. עבודת התזה שלה עסקה ביחסים בין ישראל לאתיופיה בשנות השמונים. במהלך לימודיה ייסדה את ״אתיופוליטיקה״, קבוצת קריאה לסטודנטים ממוצא אתיופי שרצו להרחיב את השכלתם על היסטוריה אתיופית ולשיתוף בחוויות מהיותם שחורים בחברה לבנה.
בשנת 2016, בעקבות הצלחת קבוצת הקריאה, יזמה קורס אקדמי במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטה. הקורס נקרא ״זהות שחורה במרחב לבן: האוכלוסיה האתיופית בהקשר הישראלי״, והיה חלק מהתוכנית להתמחות בפוליטיקה עד 2017. ב-2012 ייסדה את ״רעב״, בית הוצאה לאור בבאר שבע, במטרה להוסיף צבע למדף הספרים הישראלי. היא ערכה את הספר הראשון של ההוצאה לשירה מתורגמת: ״כושילאמשלכם: אנתולוגיה זמנית לשירה שחורה״.
בין השנים 2010—2012 שימשה כדוברת האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה ופרסמה מאמרי דעה על גזענות בכלל ועל גזענות ממוסדת בפרט. במהלך השנים פרסמה גם ביקורות על ספרי עיון העוסקים בהיסטוריה של אתיופיה ובקליטת עולי אתיופיה בישראל. ב-2010 הקימה את הבלוג ״סטודנטים אתיופים צעירים״ לחשיבה ביקורתית ולאתגור הנרטיב הממסדי והאקדמי על העלייה והקליטה מאתיופיה.
אפרת כותבת את הטור "שחורה משחור" במגזין העיתונות העצמאי "המקום הכי חם בגיהנום״, ועומדת בראש קבוצת המחקר ״כתיבה מחדש: יהודי אתיופיה כותבים את סיפורם״ במכון ון ליר בירושלים.

פידא היא חברת מועצה בעיריית לוד מאז 2018. בעלת תואר שני בתכנון עירוני מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פידא מאמינה כי מדיניות קרקעות ודיור היא זירה מרכזית למאבק באי-שוויון עבור פלסטינים אזרחי ישראל בלוד. פידא היא ממייסדות ״ח׳וטווה״, תנועת צעירים בלוד ורמלה הבונה יסודות לפיתוח פרויקטים לדיור לצעירים פלסטינים אזרחי ישראל. לאחרונה ארגנו חברי התנועה הצעדת מחאה נגד מדיניות הריסת הבתים בכפר הבלתי מוכר דהמש ליד לוד.
פידא עבדה שנים רבות כמנהיגת צעירים בלוד וברחבי המדינה בתחומים מגוונים, ובייחוד בהעלאת המודעות לשוויון מגדרי במסגרת עמותת ״נשים נגד אלימות״. שחאדה היא ממייסדות הקבוצה ״אהבה בימי אפרטהייד״, קמפיין שנועד ליצירת סולידריות בין קהילות פלסטיניות. פידא הייתה פעילה גם בקמפיין ״פראוור לא יעבור״ נגד חוק פראוור בעניין קרקעות הבדואים בנגב.
פידא מאמינה ששינוי אמיתי מערב השתתפות מצד כל הנוגעים בדבר: נשים, עובדים, סטודנטים, עקרי בית ואקדמאיות ללא קשר למוצא אתני, דת, גיל או מגדר.

סתיו הוא מנהל רשת המכינות ארז, המפעילה שש מכינות חינוכיות לבוגרי תיכון ברחבי ישראל. בתפקידו הקודם שימש סתיו כראש המכינה הצבאית ״בארי״ להכשרת מנהיגות צעירה. סתיו שירת כקצין ביחידה לוחמת בצה״ל במשך שבע שנים. הוא מייסד וחבר הוועד המנהל בתכנית ״יהב״ לקידום חינוך אידיאולוגי ולהכשרת מתנדבים בשנת שירות מטעם התנועה הקיבוצית. סתיו הוא בעל תואר ראשון במדעי המדינה ובעל תואר שני בניהול מערכות חינוך מאוניברסיטת תל אביב.
הוא מתגורר בבית ברל עם אשתו ובנו.